יום חמישי, 6 בדצמבר 2012

לחות להמונים

החורף הגיע ואיתו היובש הנוראי הזה. אני מרגישה את זה בראש ובראשונה בכפות הידיים, אבל גם עור הגוף סובל. במהלך השנים יצא לי לגלות מוצרים טובים יותר וטובים פחות (אבל עליהם אני לא אטרח אפילו לכתוב) שהצילו לי את הידיים והרגליים.


קרם ידיים של ללין
 קרם ידיים Be My Guest בריח תאנים
הקרם הזה ניתן לי ליום ההולדת לפני שנה. הוא ניתן לי במקור בריח לבנדר, אך מאחר שאני לא אוהבת ריח כזה אצתי רצתי לחנות ללין הקרובה לביתי על מנת להחליף את הריח בכזה שאני אוהב. 
כמה חודשים מאוחר יותר תקף את כפות ידיי יובש נוראי, אף קרם של אף חברה (וניסיתי הרבה) לא עזר. באופן מפתיע, דווקא הקרם של ללין הציל לי את כפות הידיים. מאז הוא נמרח על ידיי בכל ערב לפני השינה. מרוב התלהבות אפילו קניתי אחד שיהיה לי ליד המחשב במשרד!
מחיר בקבוק אחד הוא כ-50 ש"ח ל-200 מ"ל. בהרבה מקרים אפשר למצוא בללין הנחות, במיוחד לחברי מועדון.

קרם ידיים (מימין), פילינג לרגליים (משמאל) וקרם רגליים (מקדימה)
קרם ידיים U-lactin - קרם ידיים טיפולי לעור יבש במיוחד של ד"ר פישר *
קרם הידיים של ד"ר פישר התקבל לסקירה יחד עם קרם רגליים ופילינג לכפות הרגליים. מאחר שאין לי כפות ידיים יבשות במיוחד, בחרתי להתייחס אליו כאל קרם ידיים רגיל ולראות איך כפות הידיים שלי מגיבות אליו. הקרם עצמו די עשיר, אבל נספג מהר. למרות הספיגה המהירה אני ממשיכה להרגיש אותו על הידיים זמן רב אחרי שהוא נספג. יש כאלה שאוהבות את התחושה, אבל אני לא כל כך אוהבת להרגיש את הקרם הרבה זמן אחרי המריחה, לכן ביתר הפעמים מרחתי את הקרם לפני השינה. בכל הפעמים בהן מרחתי אותו, כפות הידיים היו רכות ונעימות לאחר הקרם נספג/בבוקר. אני מאמינה שהוא יהיה מוצלח גם לכפות ידיים מאוד יבשות, אבל כאמור - באופן אישי אין לי כאלה.
מחיר קרם הידיים הוא כ-50 ש"ח ל-100 מ"ל לפני מבצעים. החודש ניתן למצוא את התכשירים בסדרה במבצע 1+1.

מאחור - קרם רגליים שיאה וקרם רגליים לעור סדוק ויבש של ללין,
מקדימה - קרם רגליים של סבון של פעם
בגזרת הרגליים יש שלושה משתתפים:

קרם רגליים של סבון של פעם
מדובר בקרם רגליים ירקרק ודליל יחסית בריח מנטה. הקרם מכיל חמאת קומפור, שהיא אחראית על הסרת העור היבש, וחמאת שיאה, שמספקת לחות. אני מאוד אוהבת את הקרם הזה, ומשתמשת בו בעיקר כשאני רוצה ספיגה מהירה ולא קריטי לי שהקרם יהיה מאוד עשיר. יש כאלה ששומרות אמונים אך ורק לקרם הזה וטוענות שהוא הכי מוצלח שהן ניסו. אני לא ממהרת לצאת בהצהרות כאלה, אבל הוא בהחלט לא רע בכלל.
מחירו הוא 57 ש"ח ל-150 מ"ל. לפעמים יש מבצעים שווים על מוצרי סבון, אבל לרוב המבצעים הם לחברי מועדון.

קרם רגליים טיפולי לסדקים של ללין
 את הקרם הזה קניתי לא הרבה אחרי שקניתי את הקרם הקודם בסדרה, שמופיע גם בתמונה הנוכחית. הקרם לא רע, מספק לחות לרגליים ובסופו של דבר עושה את עבודתו. מהריח של הקרם הזה לא נפלתי - כמו ברבים ממוצרי ללין, הריח הוא ריח אושן. אני באופן אישי לא אוהבת את הריח הזה ולכן אני לא מרבה להשתמש בקרם הזה.
מחירו כ-50 ש"ח ל-80 מ"ל. בללין יש מבצעים די שווים לחברי מועדון, ולעיתים קרובות. לפעמים יש גם מבצעים לא רעים למי שאינו חבר מועדין.

קרם רגליים U-lactin - קרם פורטה טיפולי לכף הרגל של ד"ר פישר *
כאן מדובר בהפתעה. מדובר בקרם עשיר יחסית שנספג די מהר, ומיועד לעור יבש במיוחד ומחוספס. היופי הוא שהוא מתאים גם לסוכרתיים (יש עליו את סמל האגודה הישראלית לסוכרת). מאחר שכמו עור הידיים שלי, גם עור הרגליים שלי לא יבש במיוחד, ניסיתי אותו במשך כחודש כדי לראות מה ההשפעה. בשילוב עם פילינג הרגליים שהגיע איתו או בנפרד, הוא הוכיח את עצמו באופן לא רע בכלל. העור על העקבים (שהוא הקשה ביותר אצלי) רוכך מעט וכפות הרגליים נעימות. מצד שני, בן זוגי ניסה את הקרם ערב אחד אחרי המילואים ואמר שזה לא שינה לו יותר מדי, כך שכמ כל מוצר טיפוח - זה סובייקטיבי (ואולי דורש נסיון של יותר מפעם אחת).
מחירו של הקרם הוא כ-80 ש"ח ל-90 גר' לפני מבצעים.  החודש ניתן למצוא את התכשירים בסדרה במבצע 1+1.

באילו קרמים אתן נוהגות להשתמש באופן קבוע?

* מוצרי ד"ר פישר התקבלו לסקירה

יום חמישי, 15 בנובמבר 2012

Tattoo me

צלליות הקרם של מייבלין, ה-Color Tattoo, עוררו באזז רציני כשהן יצאו, וכמובן שהן כללו גם הילולים מכאן ועד אינסוף. כבחורה סקרנית מטבעי, בחנתי את הצלליות כשהזדמן לי להיכנס לסופרפארם, והרושם שהן השאירו עליי היה טוב. אי שם בספטמבר היה מבצע בסופרפארם ולפיו על קניית שני מוצרי מייבלין ניתן לקבל צללית קולור טאטו ב-10 ש"ח בלבד. מאחר ש-2 צלליות כאלה עלו 70 ש"ח במבצע 1+1, והקופה איפשרה כפל מבצעים, יצא שרכשתי 3 צלליות ב-80 ש"ח, שזה משהו כמו 27 ש"ח ליחידה.

צלליות Color Tatto
מייבלין מתארים את הצלליות כצלליות העמידות ביותר, כאשר הטכנולוגיה בה הן יוצרו מאפשרת מראה של צבע רווי. מעבר לכך, הם מבטיחים שהצללית אינה דוהה.

באותו ביקור בסופר פארם, הסווצ'תי את הכל הגוונים שהיו שם ובחרתי מתוכם 3 שיחזרו איתי הביתה: Immortal Charcoal, On and on Bronze, Permanent Taupe. שלושת הגוונים האלה, כמו גם אלה שנשארו בחנות, מאוד פיגמנטיים.

כמו שאפשר לראות בתמונה - ה-Immortal Charcoal הוא מן אפור מנצנץ עם מעט גוון ירוק זית, ה-Permanent Taupe הוא גוון חום טאופי מאט וה-On and on Bronze הוא ברונזי, בדיוק כמו שהשם שלו מרמז. שלושתם מאוד פיגמנטיים והסווצ'ים שנעשו הם אחרי מעבר קליל עם האצבע על הצללית.

מלמעלה למטה: On and on Bronze, מתחתיו Permanent Taupe ואז Immortal Charcoal
את הצלליות אני מניחה באמצעיות מברשת סינתטית שקניתי בכ-7 ש"ח בחנות LOCA. בהתחלה לא מצאתי למברשת הזו שימוש, אבל אחרי שניסיתי אותה עם הצלליות האלה נמצא ייעודה בחיים, ועכשיו אני אפילו חושבת על קנייה של עוד מברשת או שתיים, שיהיו לגיבוי.

מבחינת עמידות - הצלליות אכן עמידות מאוד ביחס לצלליות אבקה/אבן, אבל עליי הן לא הראות עמידות מטורפת ללא פריימר ולאחר כ-7 שעות הן הצטברו מעט בקפל. עם פריימר המצב יותר טוב והן מתחילו להצטבר טיפטיפה בקפל לאחר כ-14 או 15 שעות, כשהאזורים שמעליהם מונחת צללית אבקה לא זזים בכלל.
אמנם לא מדובר בעמידות ל-24 שעות כפי שמובטח על האריזה, אבל גם ככה אני לוקחת את ההבטחות האלה בערבון מוגבל.

בסה"כ - צלליות מוצלחות במחיר מצויין ועם עמידות מאוד סבירה, כך שהן מצדיקות את ההייפ שנוצר סביבן, במיוחד עבור נשים עם עפעף לא שומני, שאצלן הצללית נשארת במקום.

ואתן ניסיתן את הצלליות? מה דעתכן?

סקירות נוספות של הצלליות ניתן למצוא אצל קורין, טל, שירי, לבנת

הערה (16/11/2012): פוסט זה נכתב מס' ימים לפני תחילת המבצע בעזה ותוזמן ליום חמישי ה-15/11, אבל התזמן לא בוטל (כי שכחתי :(). התנצלותי למי שזה עלול לפגוע בו בצורה כלשהי.

יום שבת, 10 בנובמבר 2012

שופינג ניו יורקי

כמו שסיפרתי בפוסט הקודם, לפני כחודש ביקרתי בניו יורק. 
כמובן שהשהות שם כללה לא רק בילויים ואתרי תיירות, אלא גם שופינג, למרות שלא בזה התמקד הטיול. השתדלתי שהקניות יתמקדו בלבוש בעיקר, אבל כמובן שאי אפשר להימנע מקניית איפור וטיפוח :)

הכל התחיל באחד מסניפי ספורה בניו יורק. הסתובבתי שם, ומאחר שהייתי עם בן הזוג, לא הרשיתי לעצמי התמהמה יותר מדי ולדגום כל דבר, אז לקחתי לי מוצר שגם ככה תכננתי לקנות שם, והוא ה-DDMG של קליניק. עד כה השתמשתי ב-2 אריזות של 30 מ"ל, ולקיץ הבא יש לי את האריזה הזו של ה-50 מ"ל. 
מדובר בג'ל לחות קליל במיוחד שנספג מהר וחי טוב עם כל המייקאפים בהם אני משתמשת. עלותו בספורה די מצחיקה, במיוחד לעומת המחירים בארץ, והקרם עלה לי סה"כ $14, שהם כ-55 ש"ח (לפני מסים, שהם עוד 8%).

השלב הבא היה חנות מאק בטיימס סקוור, אליה נכנסתי עם מטרה אחת - הצללית המהוללת שלהם, Satin Taupe. עוד לא פתחתי את הצללית, אז אין לי עליה דעה, אבל מהתרשמות בחנות ומהביקורות המהללות אני מניחה שהיא לא רעה. עלותה הייתה $12 לפני מס.

חמאת גוף בריח אפרסק של בודי שופ
מריחה כמו אפרסק רגע אחרי הביס הראשון
חמאת הגוף של בודי שופ העולמית עשתה לעצמה שם, החל מביקורות מהללות בבלוגים השונים ועד לחמאת הגוף שאמא שלי קיבלה כמתנה - מה שהשאיר חשק לעוד. כשנכנסתי לחנות והרחתי את כל סוגי חמאות הגוף זה היה נפלא, אבל ריח אחד ספציפי שבה אותי, והוא ריח האפרסק, שהסתבר לי מאוחר יותר שהוא ריח חדש. מכירות את הריח של אפרסק בשל וטעים שניה אחרי שנתנו בו ביס? אז כזה. כמובן שזה הקרם שנבחר ללכת איתי הביתה (אחד לאמא ואחד לי). מעבר לריח הנפלא שלו, הוא גם מאוד לחותי וכיפי על העור. לקיץ הוא מעט כבד מדי לטעמי, אבל לחורף המתקרב הוא בדיוק מה שנחוץ.

טוש מאיר של בודי שופ. כמו טוש אקלה, אבל כנראה שלא ממש
למעלה הקונסילר של בודי שופ, למטה קונסילר Moisturecover של מאק בגוון NW20
בבודי שופ לא קניתי רק את חמאת הגוף, אלא נדדתי גם לכיוון מחלקת הקוסמטיקה שלהם, שם מצאתי טוש מאיר ופריימר מאיר, שמאוד מאוד הזכירו לי את פריימר המטאוריטים של גרלן ואת הטוש אקלה. את הטוש לקחתי בגוון הכי בהיר. אני לא יכולה לומר שהוא מאיר, אבל הוא מכסה בצורה לא רעה כהויות מתחת לעיניים.
 כמו שאפשר לראות בהשוואה מול קונסילר Moisurecover של מאק, הקונסילר של בודי שופ יותר נוטה לורוד. הוא גם מתייבש ומתקבע מאוד מאוד מהר, אבל אני מקבעת אותו עם פודרה ליתר בטחון.

הפריימר של בודי שופ בהחלט נותן הארה. הכדוריות הקטנות הן בעצם כדוריות עם שימר שצפות בג'ל שקוף. כבסיס לאיפור הוא עושה את עבודתו. לגבי הארכת חיי המייקאפ  - לא יכולה לומר שזה מאריך או מקצר את החיים, אבל לא השתמשתי בו בכל יום מאז שחזרתי, כך שיכול להיות שהוא אפילו טיפה מועיל. מה שכן - הוא לא מזיק לאריכות החיים של המייקאפ, וזה כבר טוב. הפריימר והקונסילר ביחד יצאו לי $10 לפני מסים. אין לי מושג כמה כל אחד היה יוצא בנפרד.


חמאת שפתיים בריח קוקוס. אפילו נראית כמו אחד
את חמאת השפתיים החלטתי לנסות "על עיוור", בלי לקרוא עליה ביקורות. לקחתי אחת בריח קוקוס ואחת בריח שוקולד (שהועברה לאמא שלי). מה יכול להיות רע בחמאת קוקוס או בחמאת קקאו? אז זהו, ששום דבר. היא נותנת יופי של לחות. אני מניחה אותה לפני השינה (או את הבליסטקס מציל השפתיים שלי) וגם לפני שאני מניחה שפתון.החמאה מרככת את השפתיים ומספקת להן לחות. מיכל אחד (שיספיק לנצח) עולה $6, שניים עולים $10 לפני מסים. 

מחטא ידיים בריח מנגו של בודי שופ.
 בבודי שופ קניתי לי גם שני מחטאי ידיים, האחד בריח תות שדה, השני בריח מנגו (והוא גם זה שמופיע בתמונה). אין לי את היכולת להשוות בין יכולות חיטוי הידיים של מחטאי הידיים השונים, אב אלה של בודי שופ הם בעלי ריחות נהדרים שגם נשארים לאורך זמן על הידיים. כרגע אחד זרוק אצלי בתיק והשני מחכה לתורו בארון. כל אחד מהם עלה $2 לפני מסים.


על הסטיינים/באלמים של רבלון כתבו כבר לא מעט, והם אפילו הוזכרו כאן, אבל רציתי גם אחד בצבע רגוע. גוון Honey עונה על הדרישה הזו בכל צורה אפשרית. מדובר בגוון ורדרד עדין שהוא רק מעט יותר ורוד מהשפתיים שלי. סוג של My lips but better, אבל לא ממש. כמו אחיו הנועזים יותר, גם הגוון הזה נותן לחות ומשאיר סטיין, אבל משום מה הוא מרגיש י קצת פחות לחותי מהאחרים. חיסרון שלא ציינתי בפוסט על השניים האחרים הוא שהדהייה שלהם לא מאוד אחידה. זה יכול להפריע אבל מקסימום מחדשים :) עם הגוון הזה, שדי קרוב לגוון השפתיים הטבעי זו כבר ממש לא בעיה :)
כל באלם כזה עולה כ-$8 ליחידה לפני מסים.


את הבושם של ויקטוריה'ס סיקרט קניתי בחנות האאוטלט שלהם. מתוקף היותי אחת שלא ממש אוהבת בשמים, לא ציפיתי שהריחות של הבשמים שלהם ימצאו חן בעיני, אבל להפתעתי הרבה דווקא הבושם הזה מצא חן בעיני. הריח שלו הוא לא בנאלי ומשעמם, כך שכנראה שאני לא אריח אותו על כל בחורה שניה ברחוב, אבל גם לא כזה שמאוד מושך תשומת לב. המחיר המלא של הבושם הוא $42, אבל הייתה עליו הנחה מאוד מכובדת - 75%! במקרה הזה יצא שלפני מסים הוא עלה $10.5, ולכן לא חשבתי פעמיים ובחרתי לי אחד כזה :)


השיער שלי מתולתל/גלי וקצת קשה לסידור, ומתוקף היותו כזה לקח לי הרבה מאוד זמן למצוא חומרי שיער שירסנו אותו. עד שמצאתי את החומרים המדוברים נהגתי להחליק אותו, אבל בשנתיים או שלוש האחרונות אני משתמשת בגלייז של פול מיטשל, שהוא מוצר נהדר שמצליח לרסן את השיער הסורר שלי ולגרום לו להיראות נורמאלי ולא כאילו שעברה עליי סופה רצינית. בארץ המחירים של הגלייז לא זולים בכלל, ולכן אני בד"כ מזמינה מ-Strawberrynet את הבקבוק של ה-500 מ"ל (למרות שברגעי כתיבת הפוסט אני לא רואה אותו שם). בד"כ הקניה בסטרוברי מסתכמת בכ-100 ש"ח, והבקבוק מספיק לי למשהו כמו חצי שנה. כאשר נתקלתי בבקבוק של ליטר (!) שעלותו הייתה $17 או $18, שבחישוב מהיר יצא פחות מ-80 ש"ח, לפני מסים (אחרי מסים יצא משהו כמו 80 ש"ח), לא היססתי לרגע וקניתי לי אחד. עכשיו אני עם ראש שקט לשנה :)


אחרון חביב הוא סומק וברונזר של חברת e.l.f. בביקורי בחנות Target נתקלתי בו במקרה, ומאחר שהוא היה ברשימת ה"מוצרים שאני רוצה לקנות אם אתקל בהם" הוא נכנס לסל בלי לחשוב פעמיים (ובמיוחד לאור המחיר המצחיק שלו, $3 לפני מסים). אם הוא מזכיר לכן משהו, אתן לא טועות - הוא מאוד מאוד מזכיר את הדואו של נארס, רק במחיר שפוי יותר.

אין לי יכולת להשוות בין השניים, כי אין ברשותי את הדואו של נארס (פה ופה דווקא יש השוואה), אבל את הדואו הזה אני יכולה רק לשבח. הסומק נותן מראה קליל וטבעי. הוא לא מפוצץ בפיגמנט כך שהסיכוי להגיע למראה הליצן קטן וצריך מאוד להתאמץ. הברונזר לעומת זאת מאוד מאוד פיגמנטי ורצוי להשתמש בו ביד קלה (לצורך השוואה - הסווץ' של הברונזר הוא בשתי מריחות, הסווץ' של הסומק במשהו כמו 6 מריחות).
כמה ימים לאחר הקניה, ראיתי שגם הבולשת המליצה עליו, אז למה לא? :)

אלה היו הקניות האיפוריות/טיפוחיות שלי בחו"ל. אמנם לא התפרעתי, אבל מאחר שקניתי את הרוב בזהירות (יחסית), לא היו לי אכזבות.
האם ניסיתן את המוצרים האלה? אתן מוזמנות לחלוק את החוויה בתגובות :)

יום שישי, 2 בנובמבר 2012

New York, New York

בארבעת השבועות האחרונים לא כתבתי פה, והסיבה לכך היא ששבועיים מתוכם ביליתי בחו"ל, ואז חזרתי לשבועיים ראשונים לשנת הלימודים, שאיכשהו היו עמוסים ולא עמוסים בו זמנית. בנוסף, גם לקחתי זמן להתאפס על עצמי.
הטיול עצמו היה לארה"ב, 8 ימים בניו יורק, 5 ימים בעיירה קטנה ולא מעניינת ויום אחד (מתוך השבוע בעיירה הלא מעניינת) במפלי הניאגרה.
את הטיול התחלנו מחלקה התחתון של ניו יורק, שם נמצא המרכז הכלכלי. ביקרנו שם באנדרטה לזכר הנספים בפיגוע במגדלי התאומים, טיילנו בוול סטריט והלכנו כמעט עד לגשר לברוקלין.
זה ללא ספק מזל שהתחלנו מהחלק התחתון, כי אם היינו מגיעים לשם אחרי מרכז מנהטן, היינו פחות מתרשמים, כי זה האזור הפחות מעניין של העיר. בהמשך טיילנו במרכז מנהטן ומעט בחלקה העליון (באזור הסנטרל פארק). כמובן ששולב גם שופינג בטיול, כשהדגש היה על בגדים ופחות על איפור/טיפוח (אבל גם מזה לא היה חסר), אבל בעיקר הלכנו הרבה וספגנו את העיר.
מכירות את החולצות הנדושות של I love NY? אז ככה בדיוק הרגשתי. מדובר בעיר מאוד תוססת וחיה, ומאוד קשה להבחין בין ימות השבוע כשבכל יום המוני אנשים הולכים (בקצב) ברחובות, כל החנויות פתוחות והתחבורה הציבורית פועלת. אכן, The city that doesn't sleep.
העניין הכי מפתיע הוא שכמעט לא היו אנשים תקועים - כלומר אנשים שנעצרים באמצע הדרך ותוקעים את כל מי שסביבם, או כאלה שהולכים בשורה שחוסמת את כל המדרכה ובקצב איטי במיוחד (וגם אז - תוקעים את כל מי שסביבם).
אני יכולה להמשיך לדבר על העיר, על החנויות, על שלטי החוצות (הו, שלטי החוצות...), אבל אני חושבת שתמונות יעבירו את התמונות באופן הרבה יותר מוצלח. לא סתם אומרים שתמונה שווה אלף מילים :)

***מומלץ ללחוץ על התמונות להגדלה***

פסל החירות היה בשיפוצים כשהגענו לשם (כמובן שהשיפוצים צריכים היו להסתיים שבוע אחרי העזיבה שלנו), אז לא ראינו טעם להפליג לאי החירות ולאליס איילנד, אז עלינו על המעבורת לסטייטן איילנד, שהיא ללא עלות, ומשם הסתכלנו על מנהטן ועל פסל החירות.
מנהטן, מכיוון הים
פסל החירות
 בניין האמפייר סטייט הוא אתר תיירות רציני ביותר בניו יורק, הוא מופיע בכל כך הרבה סרטים וסדרות שמתרחשים בניו יורק, ומ ופיע בכל רשימת אתרי חובה בביקור. מן הסתם לא דילגמו עליו, ואפילו שילבנו אותו עם ה-sky ride, שזו חוויה בפני עצמה, שגם חוסכת קצתאת התור האינסופי בכניסה לאמפייר סטייט. ה-sky ride מורכב משלושה שלבים, כשהשניים הראשונים כוללים וידאו עם הסברים על העיר ניו יורק ועל בניין האמפייר סטייט, והשלב השלישי כולל סרט שבו מתבוננים על מנהטן ממעוף הציפור, אבל עם טוויסט, כי הכסאות זזים, רועדים ומטים את עצמם בהתאם לסיטואציה בסרט. בסה"כ חוויה מעניינת :) אחרי ה-sky ride עולים לאמפייר סטייט ומסתכלים על העיר מגובה 86 קומות. אם בגובה האדמה העיר הזו נראית מרשימה, אז מגובה 86 קומות הרושם אפילו יותר חזק:
מנהטן מבניין האמפייר סטייט

מנהטן מבניין האמפייר סטייט - בכיוון אחר
 בסנטרל פארק לא טיילנו הרבה כי התחיל להחשיך בשלב מסויים, אבל ממה שראינו ממנו (גם במציאות וגם על המפה) מדובר ביער במרכז אחת הערים העמוסות ביותר בעולם! יש משהו מדהים בזה שנכנסים לכל הירוק והשלווה הזו, כשליד יש את כל הרעש העירוני הזה.
סנטרל פארק
 על העיירה הקטנה והמשעממת אני לא ארחיב, כי באמת אין יותר מדי מה לומר עליה, אבל מפלי הניאגרה בהחלט מרשימים. כדי להגיע לשם, לקחנו אוטובוס שמגיע למרחק של כ-2-3 ק"מ מהמפלים עצמם (בצד הקנדי). מתחנת האוטובוס עשינו מן טיול רגלי למפלים.
רחוב ממש על שפת הנהר

מפלי הניאגרה מציצים

מפלי הניאגרה במלוא הדרם
למרות שהם נראים לא גדולים במיוחד בתמונה, כדאי להשוות את הגודל שלהם עם גודל הרכבים שרואים בתמונה, רק לצורך סדר גודל :) 
המפלים קצת יותר מקרוב

החיה הנפוצה ביותר באמריקה הצפונית - סנאי :)
לגבי המחירים בארה"ב - אני לא יכולה לומר שמאוד זול שם כמו שאומרים תמיד. מצד שני, חד משמעית לא יקר שם. רוב מוצרי האיפור העממי יעלו כ-8$-10$ (אחרי מסים), שזה מחיר מאוד סביר, במיוחד ביחס לארץ. מוצרי מאק זולים מבארץ (באופן לא מפתיע) וכנ"ל לגבי מוצרי אינגלוט. דווקא מוצרים של החברות היוקרתיות עדיף לקנות בארץ במבצעי 50%, שיוצאים טיפטיפה יותר זולים ממחיר מלא בארה"ב.
השופינג הכי מוצלח (וזה גם השופינג שעשינו) הוא בקניוני אאוטלט. המחירים שם נמוכים משמעותית מאשר בחנויות הרגילות, אבל לא על הכל אלא רק על מוצרים נבחרים.
מבחינת שופינג - כפי שציינתי, התמקדתי בעיקר בבגדים, אבל קניתי גם איפור וטיפוח, כשעל המוצרים אותם קניתי אפרט בפוסט הבא.

שיהיה לכולן סוף שבוע מהנה :)


יום שלישי, 2 באוקטובר 2012

שגרת ניקוי

אני כותבת הרבה על מוצרי האיפור שאני אוהבת, אבל טרם הזכרתי פה (לפחות לא בשנה וחצי האחרונות) את מוצרי הניקוי שבהם אני משתמשת על בסיס קבוע. 
זה ידוע שלפני שמגיעים לאיפור, הטיפוח צריך להיות טוב, ומבחינתי הבסיס של הטיפוח הוא ניקוי העור. 
בגיל ההתבגרות סבלתי מפצעונים ועם הזמן למדתי לנקות את העור ולטפל בו באופן הכי מתאים לו. כמובן שמדי פעם עדיין מופיעים "חברים" חדשים, אבל זה בתקופות מסויימות בחודש או כשהתזונה שלי לא מספק טובה. בחצי השנה האחרונה, ואולי אפילו קצת יותר, שגרת הניקוי שלי לא השתנתה הרבה.

היומיומיים
סבון פנים
סבון הפנים הנוכחי שלי הוא Sebocalm young מבית Sebocalm. השפורפרת הנוכחית היא השלישית או הרביעית שלי. לפני שהשתמשתי בו השתמשתי בסבון הפנים של קליניק לעור מעורב/שמן מסדרת שלושת השלבים, אבל הוא התחיל לייבש אותי. הסבון של סבוקלם נפלא. המרקם הוא ג'לי שקוף. הוא אומנם מייבש מעט, אבל זה מאוד נסבל ולא משהו שמעט קרם לחות לא יתקן. מעבר לכך, מאחר ואני לא מסירה את המייקאפ בתכשיר ייעודי, חשוב לי שהסבון שלי יעשה את העבודה הזו באופן יסודי, והסבון של סבוקלם עומד במשימה בכבוד.
עלותו של הסבון כ-50 ש"ח במבצעים. מחיר מלא לדעתי כ-60 או 70 ש"ח (מעולם לא ראיתי אותו נמכר במחיר מלא, כך שאין לי מושג לגבי המחיר המדויק).
בונוס נחמד - באריזות של מוצרי סבוקלם תמיד תהיה דוגמית של מוצר נוסף להתנסות :) 


מסיר איפור
אומרים שסוס מנצח לא מחליפים, ועקרונית זה נכון, ובכל זאת אני כל הזמן מנסה למצוא לי מסיר איפור אחר (בעיקר זול יותר) שיעשה את אותה העבודה בקלות. מסיר האיפור הנוכחי שלי הוא Hydro Harmony Eye Cleansing Gel של Stendhal. כאשר השפורפרת הקודמת נגמרה לי (אחרי שנתיים) עשיתי נסיון עם מסירים אחרים - דו פאזי של קרליין, ג'ל של דקלאור - ואף אחד מהם לא סיפק את הסחורה. הדו פאזי של קרליין אמנם מסיר נפלא ומהיר, אבל לצערי הוא גרם לי ליובש על העפעף (כנראה שיש לי רגישות לאחד הרכיבים בו, כי הוא זוכה לשבחים בכל מקום, ובצדק). הג'ל של דקלאור לא גרם לי לגירויים בעור או בעין, אבל הוא גם לא עשה את מה שהוא היה אמור לעשות, והשאיר חלק מהאיפור עליי (ולעזרתו יצאה הדוגמית של ה-Bi Facil של לנקום, או לפחות השאריות שלה). כך יצא שחזרתי אל המסיר המוכר והאהוב. כמו שהשם מרמז, מדובר בג'ל להסרת איפור. אני לוקחת טיפה קטנטנה על האצבע ומעבירה על העין. הג'ל ממיס את האיפור בשניות ולאחר מכן אני מנגבת את הג'ל עם האיפור המומס בתוכו בחצי פד צמר גן רטוב. ההסרה של המסיר הזה נפלאה, אולם הוא לא מסיר כראוי מוצרים עמידים, שזה בסדר מבחינתי, כי אני לא משתמשת בכאלה.
מסיר האיפור נמכר במחיר מלא של 200 ש"ח, כשבהרבה מקרים יש על החברה 30% הנחה באפריל ואז המחיר יורד ל-140 ש"ח. ניתן גם למצוא אותו במבצעים ב-99 ש"ח. מבחינתי זו השקעה כדאית, שכן שפורפרת אחת מספיקה לי לשנה וחצי עד שנתיים (!).


חד שבועיים
אמנם הכותרת היא חד שבועיים, אבל לפעמים אני מזייפת בעניין הזה ועושה את הפעולה עצמה אחת לשבועיים או יותר. 

פילינג
כרגע ברשותי שני פילינגים - האחד הוא הסקרב לפנים של סבון של פעם, שקניתי לפני כמעט שנתיים ואני לא מצליחה לסיים אותו (לא מצליחה להחליט אם מדובר בחוסר שימוש שלי או בכמות גדולה של מוצר). השני הוא פילינג משי של ג'ייד שקניתי במבצע בסופר פארם, סתם כדי לנסות. אני מרגישה שהפעולה העיקרית של הפילינג נעשית היטב על ידי שניהם, אבל התחושה שלי אחרי כל אחד מהם היא שונה.
מבחינת פילינג לעור - כאמור, שתי המסכות עושות עבודה נפלאה. אני מרגישה שהגרגרים לא מאוד גסים, אבל ישנן כאלה שלא יסכימו איתי. מה שכן - אלה לא פילינגים יומיומיים.
הפילינג של סבון של פעם הוא פילינג בגוון תכלת-ירקרק במרקם קרמי עם גרגרים כחולים ובריח מנטה. אני מאוד אוהבת את הפילינג הזה, הוא מאוד מרענן ואני מאוד מאוהבת את התחושה שלו על הפנים ואת התחושה שנשארת על הפנים לאחר שאני שוטפת את הפילינג. בעבר זה נראה לי חסרון שיש לפילינג ריח של מנטה, אבל עכשיו זו המעלה הכי טובה שלו לטעמי. 
פילינג המשי של ג'ייד הוא פילינג במרקם ג'לי עם גרגרים כתומים. הריח שלו הוא מן ריח ורדים, וזה בדיוק מה שמפריע לי בו! הוא לא משאיר תחושה קרירה על העור, ועל כן מרגיש פחות מרענן ויותר "פרקטי" - עושה את מה שהוא אמור לעשות ולא דבר מעבר. 
מבחינת מחירים - הפילינג של סבון עולה 124 ש"ח ל-200 מ"ל, כשלפעמים יש מבסצעים לחברי מועדון. הפילינג של ג'ייד עולה כ-100 ש"ח, אולם מופיע מדי פעם במבצעים ב-30 ש"ח, או ב-40% הנחה באופן קבוע.

מסכה לפנים
מדובר במסכת הבוץ הנפלאה של סבון של פעם. הזנחתי אותה לפרק זמן מסויים, אבל חזרתי להשתמש בה. בביקורות שונות באינטרנט המסיכה הזו הוגדרה כשואב אבק לנקבוביות, והיא אכן עושה את העבודה. אחרי השימוש בה העור מרגיש נקי מאוד, נראה טוב, אבל טיפטיפה מיובש, לכן חשוב להשתמש בלחות אחריה.
חוץ ממסיכת הבוץ, יש לי גם את המסכה התרמית של ללין, שמאוד מזכירה לי דבש - גם בצבע וגם במרקם. הרעיון שלה הוא למרוח אותה על הפנים ולעסות תוך כדי מריחה. זה גורם למסיכה להתחמם ואז היא עושה את הניקוי.
אני עושה רוטציה בין שתי המסכות, כתלות במצב הרוח.
החיסרון היחיד של מסכת הבוץ (וזו גם הסיבה שהיא לא מצולמת - תמונה ופירוט נוסף ניתן למצוא כאן) הוא שהמכסה מחליד.
מחירה של מסכת הבוץ של סבון 89 ש"ח ל-200 מ"ל. מחירה של המסיכה התרמית של ללין 82.99 ל-50 מ"ל. בשני המקרים ישנן הנחות מועדון מדי פעם.


מדבקות לניקוי נקבוביות
האהובות עליי הן מדבקות של Biore, שעלותן כ-50 ש"ח לחבילה. לעתים יש עליהן מבצע של 1+1. ניסיתי מדבקות ניקוי של ביוטיקייר שעלות חבילהנ שלהן היא 8.5 ש"ח, והן התבררו ככאלה שעושות את העבודה. אני לא יודעת לומר אם המדבקות של Biore טובות יותר או טובות באותה מידה כמו ביוטיקייר, אבל הפרשי המחירים בהחלט גורמים לכך שהמדבקות של ביוטיקייר יקרצו יותר לארנק, כשמחיר מדבקה אחת של ביוטיקייר יוצא 1.42 ש"ח לעומת 6.25 ש"ח למדבקת Biore - פי 4.4!
תוספת - 6/10/2012: למרות שבאמת המדבקות של ביוטיקייר עושות את העבודה, אני עדיין מוצאת מעט שאריות דבק על האף, אז Biore חד משמעית טובות יותר, השאלה היא אם זה שווה את המחיר - שזה משהו אינדיווידואלי לכל אחת.
אני מאוד משתדלת לבצע ניקוי כזה אחת לשבוע-שבועיים, אבל לא אחת יוצא שזה פשוט לא מתממש.



עד כאן שגרת הניקוי שלי. 
מה שגרת הניקוי שלכן? היא משתנה באופן משמעותי בין קיץ לחורף?

יום חמישי, 27 בספטמבר 2012

NOTD - Life 292

בדרך כלל אני לא כותבת על לקים, אבל הלק הזה כל כך חרוש אצלי הקיץ שאני חייבת לחלוק אותו :)
מדובר בלק ורוד מסטיק די בוהק. מבחינת מרקם הוא מאוד דומה ללקים של ג׳ייד - כלומר מאוד נוח למריחה ומתייבש מהר למדי (עם מייבש מעל). הדמין בין הלקים של ג'ייד ולייף אינו מפתיע לאור העובדה שהם מיוצרים באותו מפעל ע"י אותו יצרן.

לאטימות הלק נדרשות 2 שכבות, ובמקרה הצורך ניתן להוסיף שכבה נוספת כדי לחזק את הגוון.

מבחינת עמידות - היא משתנה. יש מקרים שבהם הלק שורד בכבוד 5 ימים ויש מקרים בהם אחרי יומיים הוא כבר מתחיל להראות סימני קילוף.

עלותם של הלקים של לייף עומדת על 21.99 ש״ח, אבל אני אף פעם לא קונה אותם ביותר מ-10 שקלים, וכמעט תמיד יש עליהם מבצע כלשהו.

יום חמישי, 13 בספטמבר 2012

Double Wear Light - האביר על הסוס הלבן

לפני כשנה רכשתי לראשונה את המייקאפ Double wear light. כמו עם כל מוצר חדש, בהתחלה חרשתי עליו, אבל לאחר פרק זמן מסויים הוא נזנח לאנחות כשהגיע מייקאפ נוסף (וחוזר חלילה).
המייקאפ המסכן נשאר לו בודד וגלמוד במגירה, רואה אור יום רק פעם באף פעם, עד שיום חם אחד נזכרתי בקיומו ושלפתי אותו מהמגירה.
מאז עבר הזמן, הטמרפטורות מתחילות טיפה לרדת (תודה לאל!), אבל את ה-double wear light שלי אני לא מחזירה למגירה בקרוב. 
כמו שאפשר לראות, הוא גם הספיק להיגמר לי ולהיות מוחלף באחד חדש.

אז במה מדובר בעצם?
באסתי לאודר מבטיחים שהמייקאפ עמיד ל-15 שעות, קליל ובלתי מורגש, מאפשר לעור לנשום במהלך היום, מווסת את השמנוניות, לא נמרח ולא נמס כשחם ולח. הפורמולה שלו היא oil free, איננה מעודדת פצעונים, לא סותמת נקבוביות, לא מבושמת ו-Photo friendly.
נשמע כמו המייקאפ המושלם :)

הגוון שברשותי הוא בגוון 1 (intensity 1.0). מדובר בגוון די בהיר, אבל אם אתן בגוון שהוא בהיר מ-NC15 במאק אז הוא יתברר ככהה מדי עבורכן. 
אם לעבור על ההבטחות של אסתי לאודר אחת אחת, מתברר שאין שם אף לא שקר אחד (מבחינתי לפחות):
מבחינת עמידות - הוא שורד אצלי בכיף יום רגיל (כ-12 שעות), בין אם אני כל היום במזגן או מסתובבת בלחות הנוראית של תל אביב. אחרי שאני מגיעה הביתה, זה כבר לא משנה אם הוא שם או לא, אז מבחינתי את המבחן הזה הוא עובר.
הוא אכן קליל - הכיסוי שלו הוא קל-בינוני. מבחינתי איחוד גוון העור על הפנים מספיק, ובנקודות שבהן אני רוצה כיסוי קצת יותר רציני אני פשוט בונה את זה לכיסוי קצת גבוה יותר. הוא אכן בלתי מורגש, אבל מעטים הם המייקאפים שאני יכולה להגדיר כמורגשים (למעשה אני לא מצליחה לחשוב אפילו על אחד שניסיתי והיה מורגש). 
לגבי ויסות שמנוניות - אם מעמידים אותו בהשוואה מול מייקאפים אחרים שברשותי, איתו אני מבריקה הרבה פחות במהלך היום. באותם התנאים עם ה-DWL אני צריכה להשתמש פעם אחת בדף בלוט במהלך היום, באזור השעה 15:00 (כשמהבית אני יוצאת באזור 7 או 8). עם מייקאפים אחרים שברשותי הדף צרי להגיע בשלב מוקדם יותר, ועם חלקם אפילו צריך לחזור על הפעולה גם בשלב מאוחר יותר. 
המייקאפ לא נמרח. נקודה. אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי הוא שאני מגלה את המייקאפ על המסך של הסלולרי שלי. עם DWL זה לא קורה בשום מצב.
המייקאפ מעולם לא גרם אצלי לפצעונים או לנקבוביות סתומות, א גם על הנקודה הזו ניתן לסמן "וי". אני גם לא מרגישה ריח מיוחד כשאני מניחה אותו, אז כנראה שהוא לא מבושם. 
לגבי ה-photo friendly - מעולם לא יצאתי איתו לבנה בתמונות, כך שכנראה שהוא ידידותי למצטלמת (ומצד שני, לרוב אני מצטלמת ללא פלאש).

חסרון יחיד שמצאתי למייקאפ הזה, שקיים במייקאפים רבים וטובים הוא מבחר הגוונים המצומצם.

בשורה התחתונה - מדובר במייקאפ נהדר, שאם הגוון שלכן קיים במבחר המצומצם שווה לנסות אותו לדעתי (בדוגמית קודם). מבחינתי הוא האביר על הסוס הלבן בגזרת המייקאפים בכל הנוגע להישרדות האיפור בחום והלחות הנוראיים שיש פה בקיץ.

כמה השוואות מול מייקאפים אחרים שיש לי:

הגוונים נראים שונים אחד מהשני, אבל מכיוון שהאטימות של כל אחד מהם שונה, יוצא שכולם מתאימים. Teint Miracle של לנקום מעט כהה לי, אבל כשמטשטשים אותו היטב זה משתלב בצורה לא רעה בסופו של דבר. מלבדו - היתר יושבים עליי בול.

לכן יש מייקאפ שמהווה מבחינתכן את האביר על הסוס הלבן? 

יום שבת, 8 בספטמבר 2012

We'll always have Paris 2.0

בפוסט הקודם נתתי הצצה קטנה למוצרים שהתקבלו באירוע הבלוגריות של בורז'ואה:
מדובר במסקרה החדשה שלהם, Beauty'Full Volume, הליפגלוס החדש Gloss effect 3D max 8H וצללית טורקיזית מס' 2, שהיא לא מוצר חדש.

המסקרה
בורז'ואה טוענים שכל המסקרות שלהם עושות "אפקט וואו", וזו לא שונה מהיתר בהיבט הזה.
דבר החברה: "המסקרה הראשונה המספקת נפח קיצוני וריסים חלקים כמשי, רכים, גמישים ומבריקים, ללא גושים וללא תחושת כבדות. בעלת מרקם מוס, מוסיפה נפח עד פי 10, בגוון שחור אינטנסיבי, ברק משיי וללא תחושת כבדות. ניתנת להסרה בקלות בעזרת מסיר איפור לעיניים."
מה שקורה בפועל: המסקרה לא רעה בכלל. ללא ספק עמידה בהזעה/בכי, ההסרה שלה לא קשה והיא מוסיפה נפח (אם כי לא פי 10). מה שכן - היא עלולה ליצור גושים בשימוש לא נכון או זהיר. ההסרה שלה לא קשה או מעצבנת, במיוחד אם משתמשים במסיר דו פאזי. המברשת שלה לא קטנה, אבל התבררה כנוחה למדי.
להדגמת יכולותיה של המסקרה, צילמתי את איפור העיניים איתו הייתי באחד מימי השבוע (סווץ' לא יעזור במקרה של מסקרה :)):


המסקרה צפויה להיות מושקת במהלך ספטמבר, לכן כרגע אין לי מושג מה מחירה. להערכתי המחיר יהיה דומה לזה של יתר המסקרות ויעמוד על כ-110 ש"ח.

הגלוס
הגלוס שהתקבל הוא בגוון ורדרד מקסים!
דבר החברה: "Effect 3D max 8H gloss מבטיח להעניק לשפתייך את תועלות פרי הרימון ועמידות ארוכת טווח, שתי נוסחאות במריחה אחת!" "המרקם קרמי, לא דביק, עם ספוגית ארגונומית המעניקה הנאה מושלמת במריחת הליפגלוס ותוצאה מהירה ומדוייקת."
"8 גוונים פירותיים:
Beige Mellow מס' 11 - בז' ורדרד - קרם ליצ'י.
Brun Delight מס' 12 - חום אדמדם אנרגטי.
Orange Fruity מס' 13 - כתום מנדרינה חריף.
Rose Watery מס' 14 - ורוד רענן וטעים מלב הגויאבה.
Rose Yummy מס' 15 - ורוד רענן, כחלחל במקצת, מתוק מתוק כמו פטל.
Prune Exquisite מס' 16 - ורוד עז של שזיף עסיסי.
Grenade Juicy מס' 17 - רימונים אדומים תוססים מרעננת.
Rouge Sunny מס' 18 - אדום זוהר בהשראת תפוז דם. "


מה שקורה בפועל: הליפגלוס של בורז'ואה שהתקבל, Prune Exquisite (מס' 16) הוא בגוון ורדרד מקסים שמאוד יחמיא לכל גוון עור. הגלוס לא מייבש, אבל אני לא יכולה לומר שהמרקם שלו קרמי לא דביק, כי עצם היותו עמיד ל-8 שעות הופך אותו לדביק מאוד (פחות או יותר כמו הגלוסים של לוריאל שעמידים ל-6 שעות). הספוגית באמת נוחה למריחה, אבל מאחר שהפורמולה דביקה, לי לא יצא למרוח את הגלוס באופן מהיר ומדויק. אם הייתי מנסה למרוח את זה מהר, מדוייק זה לא היה יוצא. מבחינת ריח - לגלוס יש ריח פירותי ונעים. הוא גם חסר טעם, אז למי שסובלת מטעמים של גלוסים, זה לא משאיר טעם לוואי.
למי שאוהבת גלוסים ולא רוצה לחדש אותם לעיתים קרובות מדי, הגלוס יהיה מושלם!
מאחר שאני עצמי לא חובבת גלוסים גדולה, ובפרט כאלה שהם דביקים, בחרתי להעביר אותו למישהי שדווקא אוהבת אותם דביקים ולא זזים :)

הגלוס צפוי להיות מושק במהלך אוקטובר, ולכן גם כאן אני לא יודעת מה מחירה. מאחר וגלוס 3D הרגיל עולה כ-100 ש"ח לפני הנחות, אני מניחה שזה יהיה גם המחיר של הגלוס הזה.

הצללית
את צלליות בורז'ואה סקרו כבר רבות וטובות. אני חייבת להודות שבהתחלה כשהסתכלתי על הצלליות בפארמים, לא הבנתי על מה המהומה. מנסיון של אחד הטסטרים הצללית נראתה לי לא פיגמנטית ולא קלה למריחה. כשהתקבלה אצלי צללית מס' 2, גיליתי שכנראה שהטסטר של הצלליות בפארם לא היה תקין.
הצלליות מגיעות באריזה עגלגלה קטנה שנסגרת באופן מגנטי, ומזכירה עוגיית מקרון. באריזה ישנה מראה קטנה ואפליקטור.



הגוון עצמו הוא גוון שלא קיים אצלי. אני לא מעריצה גדולה של צלליות בצבעים, אלא יותר הולכת על הכיוון הניטראלי, לכן כשאני עושה קניה של צלליות אני תמיד הולכת לכיוון של חומים/זהובים/ברונזיים. גוון כזה הוא גיוון מעניין באוסף הצלליות שלי.

מחיר: 79 ש"ח לפני הנחות.

* גילוי נאות: המוצרים התקבלו מהחברה.